#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 1 טרית טרופה, ציר של דגים, וחילק מדוע נאסרו באכילה?	כולם אסורים שמא יש בהם דג טמא, טרית טרופה שאין ניכר המינים שיש שם, ציר אם אין בו כלבית שוטוטת, אבל אם יש מותר שאינה גדלה בצירים טמאים. וחילק הינו סולתנית ואסורה שערבונה עולה איתה.	עבודה זרה לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 2 דג שאין לו קשקשים אבל עתיד לגדל לאחר זמן, יש לו ומשירם כשעולה מן המים האם מותר באכילה?	שניהם מותרים (דדרשינן &quot;אין לו&quot; עיין עליו &lt;תוס'&gt;).	עבודה זרה לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 3 דגים שאינו יודע אם הם טהורים וטמאים אבל מגיעים ממקום שאין בו דגים טמאים האם מותרים?	מותרים.	עבודה זרה לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 4 דגים שהקשקשים שלהם ניכרים רק בקושי רב האם הם מותרים?	מותרים.	עבודה זרה לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 5 קורט של חלתית מדוע אסרוה באכילה?	מפני שחותכים אותה בסכין של איסור, ואף דנטל&quot;פ מותר, דבר חריף חוזר ומשביח השמנונית והוי כנותן טעם לשבח.	עבודה זרה לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט. 6 עבד ואשה של חבר לאחר מיתתו של חבר, האם הם בחזקתם?<p dir=""rtl"">אשת ע&quot;ה שנישאת לחבר ואשת חבר שנישאת לע&quot;ה האם הם כחברים?</p>"	"עבדו ואשתו של חבר הרי הם כחבר אפ' לאחר מיתתם ואפשר לקנות מהם חלתית ותכלת, וה&quot;ה לחצר שמוכרים בה תכלת הרי היא בחזקתה עד שתפסל.<p dir=""rtl"">אשת ע&quot;ה או ביתו שנשאו לחבר, וכן עבד של ע&quot;ה שנמכר לחבר צריכים לקבל דברי חברות, אבל אשת ובת חבר שנשאת לע&quot;ה ועבדו של חבר שנמכר לע&quot;ה לר&quot;מ אינם צריכים לקבל ולר' יהודה ורשב&quot;א צריכים.</p>"	עבודה זרה לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. 7 רב אמר חבי&quot;ת אסור בחותם אחד וחמפ&quot;ג מותר, ושמואל אמר בי&quot;ת אוסר מח&quot;ג מותר, פרט! ומדוע שמואל שינה מסימנו של רב?	"רב אמר חבי&quot;ת היינו חתיכת דג שאין בו סימן {למסקנת רב פפא, ובתחילה אמרו חלב}, בשר, יין ותכלת - אסור. חמפ&quot;ג היינו חילתית, מוריס, פת וגבינה {וה&quot;ה לחלב} - מותרים.<p dir=""rtl"">שמואל לא שנה חתיכת דג דתרי מיני בשר לא תני, ופת לא תני דפשיטא שאין סיבה שיחליף אם זה לפחות טוב זה ניכר ואם לאותו דבר ודאי לא יטרח לפתוח אפ' חותם אחד, לכן אמר בי&quot;ת אסור מח&quot;ג מותר.</p>"	עבודה זרה לט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לט: 1 'ת&quot;ר אין לוקחין ימ&quot;ח מח&quot;ג בסוריא' פרט!<p dir=""rtl"">ממי אין לוקחים ומה דינו של המתארח?</p>"	אין לוקחים לא יין ולא מורייס ולא חלב ולא מלח סלקונדרית ולא חילתית ולא גבינה אלא מן המומחה, היה מתארח אצל בעל הבית ואפ' שלח לו לביתו יכול לאכול שבעל הבית לא שביק התירא ואוכל איסרוא וכששולח שולח ממה שאוכל בביתו.	עבודה זרה לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 2 מאי מלח סלקונדרית והאם מותרת באכילה (3) ומדוע?	"מלח שכל סלקונדרי (נחתומי) רומי אוכלין אותה.<p dir=""rtl"">ר&quot;מ אסר שחורה מפני שקרבי דגים שחורים מעורבים בה והתיר לבנה, ר' יהודה אסר לבנה שקרבי דגים לבנים מעורבים בה והתיר שחורה, ר' חנינא בן גמליאל אסר את שתיהם ששניהם מעורבים בהם, אמר רבי אבהו משום רבי חנינא בן גמליאל זקן אחד היה בשכונתנו שהיה מחליק פניה בשומן חזיר.</p>"	עבודה זרה לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 3 'ואלו דברים של גוים אסורים ואין איסורם איסור הנאה...הרי אלו אסורים' מה בא למעט סיום המשנה הרי אלו אסורים (2)?	"לחזקיה למעט כבשים הידועים שנתן בהם יין שאסורים אפ' בהנאה.<p dir=""rtl"">לר' יוחנן המתיר בידוע, למעט מורייס ובית אונייקי, וסתמא כר&quot;מ שהתיר.</p>"	עבודה זרה לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 4 יושב ישראל בצד עדרו של עובד כוכבים ועובד כוכבים חולב לו ומביא לו, האם מותר ומאי קמ&quot;ל?	אפ' שיש בעדרו דבר טמא אם עומד וראהו מותר, אף אם כשיושב אינו רואה כיון שאם יעמוד יראה אין חשש שיערבב לו.	עבודה זרה לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 5 דבש של גוים האם מותר ומדוע?	מותר, לעירבוב יין נסך אין לחוש שמקלקל אותו, לבישולי גוים אין לחוש שנאכל כמות שהוא חי, ואם משום גיעולי גוים נותן טעם לפגם הוא.	עבודה זרה לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 6 דובדבניות שיש בהם משקה מנטף האם הוכשר לקבל טומאה?	לא הוכשר, ואינו דומה לבוצר לגת דלא בעי ליה למשקה.	עבודה זרה לט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט: 7 כמה כלביות יהיה בציר ולא יחששו בו לציר טמא?	חבית סתומה די בכלבית אחת, אבל פתוחה יש לחוש שנפל מעלמא ולכן אינה מותרת אלא אם יש בה שתים (לפרש&quot;י, אבל תוס' הביא מרבנו אפרים להיפך שבעקרון צריך שתים אלא בפתוחות די באחד שתולים שהיו שתים ואחת יצאה לחוץ).	עבודה זרה לט:		
